חדד נ' אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
10824-01-10
11.11.2013
בפני :
ישראל פבלו אקסלרד

- נגד -
:
עמנואל חדד
:
הדרי ניצנים אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
פסק-דין

פסק דין

שנת גידול הלימונים 2008 הותירה בפיו של התובע, חקלאי המגדל לימונים, טעם חמוץ, באשר לטענתו, לא קיבל את כל התמורה המגיעה לו עבור הסחורה שמכר לנתבעת. התובע נהג, במשך מספר שנים, למכור סחורתו לנתבעת. התובענה היא לתשלום סכום של 374,888₪ בטענה כי הנתבעת לא שילמה לו עבור מלוא כמות הלימונים שהעביר לנתבעת וכי הנתבעת זיכתה אותו לפי מחירי מכירה נמוכים מאלה שהיו בפועל ומאלה שהיו מקובלים אותה עת, על פי פרסומי משרד החקלאות. סכום התביעה האמור כולל סך של 70,000 ₪ בשל עגמת נפש שנגרמה לתובע בעקבות מחדלי הנתבעת, כמו גם הפסד ממון שנגרם לו בשל היעדר אפשרות שימוש בכסף שלא שילמה לו הנתבעת.

אני מוצא לנכון לציין כבר בפתח הדברים כי חזית המחלוקת שבין הצדדים, רחבה הייתה בתחילת הדרך, אך בעקבות שינוי מהותי בסיכומיו של התובע, בגישתו לגבי הבסיס לחישוב התמורה המגיעה לו מהנתבעת, על פי טענתו, הצטמצמו המחלוקות בצורה משמעותית ביותר, וחזית המחלוקת צרה היא היום עד למאוד. את תביעתו ביסס התובע על חוות דעת של מומחה מטעמו, אך לאחר שמיעת הראיות תוך הצגת מסמכים רבים על ידי הנתבעת, מצא התובע כי יש ביכולתו לבסס את טענותיו העיקריות על מסמכי הנתבעת עצמה, אשר תכנם אינו שנוי במחלוקת בין הצדדים.

רקע

התובע שיווק באמצעות הנתבעת לימונים במשך מספר שנים. על פי כתב התביעה, היתה בין הצדדים הסכמה שהתובע היה מעביר לנתבעת את הלימונים לצורך מיון, בהתאם לתעודת משלוח, ולאחר תהליך המיון (סוג א', סוג ב', ניכוי הבררה והנפקת תעודת מיון) היתה הנתבעת משווקת את הלימונים. התמורה בעבור הלימונים התקבלה אצל הנתבעת, כאשר האחרונה היתה מפחיתה את העמלה המגיעה לה. את ההפרש לאחר ניכוי העמלה היתה מעבירה לתובע.

לטענת התובע, נמצאו בשנת 2008 פערים ניכרים, הן בין כמות הלימונים שהועברה לנתבעת לשיווק ולמכירה לבין כמות הלימונים אשר בגינה שולמה תמורה לתובע, והן במחירי הסחורה שבהם זוכה התובע לבין מחירה בשוק הסיטונאי. נטען כי התובע מכר לנתבעת לימונים בכמות של 48,615 ק"ג, כאשר חסרים תקבולים בגין 11,094 ק"ג, על פי חוות דעת המומחה מטעם התובע או 8,042 ק"ג, לפי מסמכי הנתבעת. כן טוען התובע להפרש במחיר שיווק הלימונים על ידי הנתבעת לבין מחיר הלימונים בהתאם לפרסומי משרד החקלאות בתקופה הרלוונטית. התובע צירף חוות דעת של מומחה, מר בנימין שניצקי, רו"ח, מיום 8.12.09 (נספח א' לכתב התביעה).

טענות התובע

ממסמכי הנתבעת עולה כי לא שילמה לתובע לפחות בגין 8,042 ק"ג, בעוד שלשיטתו של התובע המדובר ב – 11,097 ק"ג, כעולה מחוות דעת המומחה מטעמו. התובע בחר בסיכומיו לבסס את תביעתו על מסמכי הנתבעת. לכן, גם פסק הדין לא יעסוק בחוות דעתו של המומחה מטעם התובע.

בשנים עברו, סחורה שמוינה ושווקה – נמכרה, כאשר המשקל המשולם למגדל תמיד היה גבוה ממשקל המיון, בשל תוספת האריזה. המדובר הוא בתוספת של כ-5% במשקל.

קיימת בעייתיות בחישובי הנתבעת לגבי תעודות מיון 860,863,866,868, כפי שמצוין בטבלאותיה (נספח ד' לסיכומים). מצוין ששולמה תמורה בגין 11,268 ק"ג ואילו בדו"ח תשלום למגדל מצוין ששולמה תמורה אך בגין 7,224 ק"ג.

במשך כל השנים, מלוא הסחורה הממוינת אשר נשלחה לשיווק שווקה, ולתובע שולם בגינה לפי משקל גבוה יותר מהמשקל המצוין בתעודת המיון, זאת בשל משקל האריזה.

איכות הלימונים של התובע בשנת 2008, היתה ברמה גבוהה, מעבר לרגיל ובשים לב כי מדובר בשנת קרה.

יש לדחות את טענת הנתבעת כי ההפרש במשקל נובע מתשלום מעשר. את המעשר לוקחים מתוך הבררה, אשר בין כה וכה אינה משווקת, לכן אין להפחיתה מהתשלום המגיע לתובע.

הנתבעת לא המציאה מסמכי כיול של המשקל, זאת למרות טענתה שהמשקל עובר כיול פעמיים בשנה.

מחירי הלימונים כפי שפורסמו על ידי משרד החקלאות משקפים את מצב השוק בתקופה הרלוונטית ולכן, יש לשלם לתובע את התמורה בהתאם למחירים המפורסמים על ידי משרד החקלאות.

הנתבעת קבלה בשנת 2008 סכומים גבוהים בגין לימוני התובע, והעבירה לו סכומים מגוחכים.

בשנת 2008 מרבית הלימונים בשוק היו בגודל 55,60 - בשל הקרה הפרי לא התפתח. מרבית סחורתו של התובע (כ – 79%) היתה בגודל 55 ומעלה, הגודל השכיח אשר נדגם על ידי משרד החקלאות.

מחיר לימוני סוג ב' שסיפק התובע לנתבעת יש לחשב במחיר של 60% ממחירו של סוג א' וגם לגביו הוכח ההפרש בתשלום אותו חבה הנתבעת לתובע.

הנתבעת לא פירטה את התשלומים בהם חייבה את התובע עבור עמלותיה ולכן, לא עמדה בנטל ההוכחה. עם זאת, מסכים התובע כי על פי שנים קודמות דובר בעמלה שבין 0.6-0.8 אגורות לקילו ולכן, העמלה המגיעה לנתבעת הינה 29,680 ₪ (לפי 42,400 ק"ג כמות משווקת).

הנתבעת לא הוכיחה מה שיעור העמלות אותן היא משלמת לסיטונאים. התובע טוען כי לעיתים, נעשו חלק מהמכירות לסיטונאים ללא עמלה, כלומר, מכירה במחיר קבוע וללא קונסיגנציה. לפיכך, אין להפחית מהתמורה המגיעה לתובע את העמלות לסיטונאים, וככל שבית המשפט יהיה סבור כי יש להפחית עמלה, שיעור העמלה לא יעלה על 6% מהמכירות. הפחתת התשלום לתובע לא תעלה על 38,770 ₪ (646,182 x 6% ש"ח).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>